דר' זאב פלדברין

כף רגל שטוחה יכולה להיות מולדת ויכולה להתפתח בגיל מבוגר . יש הבדל בין כפות  רגלים שטחות בילדים בגליים השונים ולכף רגל שטוחה שמופיעה בגיל מבוגר על רקע של אי ספיקה של גיד הטיביאליס האחורי .

בילדים הסיבות הן אחרות  מהסיבות במבוגרים. בילדים מדובר בגמישות יתר  במומים מולדים, בחיבור בין עצמות ועוד.  במבוגרים מצד  שני הסיבות הן אחרות מדובר בדרך כלל באי ספיקה של הגיד הטיביאליס האחורי על רקע של סוכרת, דלקת או חבלה.

קיימים טיפולים שמרניים וניתוחים לטיפול בהשטחה כמובן שיש להתאים את הטיפול לאבחנה הנכונה.

במקרים של הרס הקרסול על רקע של תהליך דלקתי ( דלקת פרקים) או חבלה הטיפול האפשרי בשלבים מוקדמים הנה ארטרוסקופיה  לניקוי המפרק. במידה והמפרק הרוס במידה כזו שה"ניקוי " לא מועיל ישנה אפשרות לבטל את המפרק על ידי קיבוע המפרק או החלפתו. גם בחולה עם הרס יש להתאים את ההחלטה לגיל החולה, עבודתו, התחלואה שגרמה להרס המפרק יש יתרונות לכל אחד מהטיפולים שהוזכרו.

גיד האכילס הנו הגיד החזק ביותר בגוף האדם ועומד בעומסים רבים. יכולה להיות תחלואה בגיד עצמו(דלקת ,ושינויים ניווניים בתוך הגיד), יכולים להיות שינויים באזור חיבור הגיד לעצם העקב ויכולים להיות תהליכים ליד הגיד  בבורסה (בחלל שמאחורי הגיד) ובסמיכות.  גם כאן יש לבדוק ולהגיע לאבחנה הנכונה ואז להתאים את הטיפול. ישנו הטיפול השמרני ובמידה והוא כושל ניתן לבצע תיקון כירורגי.

העצבים שנכנסים מהקרסול לכף הרגל עוברים בתעלה המוגבלת על ידי עצמות ומכוסה ברקמת חיבור קשה. החלל של התעלה מוגבל ובמידה ויש תהליך שמצר את התעלה בין והתהליך ניווני טבעי או גוש כל שהוא (אפילו וריד מורחב – דלית) המופיע בתעלה, היצרות התעלה תביא לתסמינים של לחץ עצבי. האדם יסבול מנימול, הפרעות בתחושה וכאבים. במקרים אלו לאחר הוכחת הלחץ בבדיקה קלינית בבדיקת הולכה עצבית ובבדיקות הדמיה מבצעים שחרור של התעלה.

בכף היד ובכף הרגל מופיעים גושים שונים כגון גנגליון שהנה ציסטה(חלל מלא בנוזל ג'לטינוזי). הגנגליון הנו גוש  שכיח  שמקורו במעטפת הגידים או באחד המפרקים. כמו כן בורסיטיס שהנה דלקת  מעל אחת מהמפרקים בכף היד או בכף הרגל וגושים נוספים שחלקם נובעים מתחלואה של מחלות סיסטמיות  כגון דלקת פרקים, גאוט ( GOUT) או תחלואה ניוונית .

בכל מקרה שמופיע גוש  שטיבו לא ברור יש לברר את מהות הגוש ולאחר שנקבע טיבו מתקיים דיון עם החולה על הצורך בהרחקת הגוש  והסיבוכים האפשריים

העצבים שנכנסים מהאמה לכף היד עוברים בתעלה המוגבלת על ידי עצמות ומכוסה ברקמת חיבור קשה. החלל של התעלה מוגבל ובמידה ויש תהליך שמצר את התעלה בין והתהליך ניווני טבעי או גוש כל שהוא (אפילו וריד מורחב – דלית) המופיע בתעלה, היצרות התעלה תביא לתסמינים של לחץ עצבי. האדם יסבול מנימול, הפרעות בתחושה וכאבים. במקרים אלו לאחר הוכחת הלחץ בבדיקה קלינית בבדיקת הולכה עצבית ובבדיקות הדמיה מבצעים שחרור של התעלה.

במבוגרים הניתוח השכיח ביותר הנו ניתוח לתיקון של אצבע קלובה – הלוקס ולגוס. העיוות שכיח הרבה יותר בנשים אך מופיע גם בגברים. ישנה שכיחות משפחתית. העיוות הולך ומחמיר עם השנים וידוע שטיפול שמרני קפדני יכול לשמר את המצב הקיים ולהאט את ההתקדמות במידה מסוימת אך תיקון אפשרי רק באמצעות ניתוח. מאחר וקיימים מעל 100 ניתוחים לתיקון העיוות יש צורך להתאים את סוג הניתוח למידת העיוות ולחולה הספציפי. כיום התיקון מבוצע בשיטה "סגורה" תחת שיקוף או בשיטה פתוחה  לכל שיטה היתרונות והחסרונות  שלה. יש לדון עם כל חולה על השיטה המתאימה לו.

כאבים באזור הקדמי של  כף הרגל מכונים מטטרסלגיה מדובר במכלול של תחלואה כאשר הסיבה השכיחה ביותר הנה היפוך הקשת הרחיקנית. תופעה הקורית עם השנים בכולנו  והיא שכיחה הרבה יותר באנשים עם גיד אכילס  קצר וכתוצא מכך יש עליה בלחץ באזור הקדמי של כף הרגל  ולהופעה של כאבים.  אפשרות נוספת הנה נוירומה על שם מורטון שלה תסמינים אופייניים. במקרה של בעיה גרמית מבצעים ניתוח בעצמות ובמקרה של מורטון, כורתים את  הנוירומה. יש להגיע לאבחנה מדוקדקת בבדיקה גופנית והדמיה על מנת להתאים את סוג הניתוח.